בלב טרנסילבניה, בין גבעות ירוקות, שדות חקלאיים וכפרים פשוטים, פזורות ערים קטנות שנראות כאילו יצאו מתוך ספר היסטוריה – או לפחות מתוך אגדה אירופאית. אלו הן הערים הסקסוניות של רומניה, ערים שנבנו ונשמרו על ידי מתיישבים ממוצא גרמני שהגיעו לאזור כבר במאה ה-12, והשאירו אחריהם מורשת בנויה שאי אפשר להתעלם ממנה.
במרכז כל אחת מהערים הללו ניצבת כנסייה מבוצרת – בניין מרשים, מאסיבי ומוקף חומה, ששימש לא רק מקום תפילה אלא גם מקלט בעת סכנה. סביבן, רחובות מרוצפים, בתים נמוכים עם גגות רעפים תלולים, חומות עתיקות, מגדלים ושערים – ובעיקר שקט. לא שקט של קיץ באירופה, אלא שקט של מקום שבו הזמן זז בקצב אחר, בלי למהר לשום מקום.
סיגישוארה – מרכז העיר ההיסטורית
סיגישוארה (Sighișoara) היא ללא ספק הבולטת והמוכרת מבין הערים הסקסוניות. העיר העתיקה שלה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ובצדק. היא נשתמרה כמעט בשלמותה מאז ימי הביניים.
כשהולכים כאן בין החומות והמגדלים, קשה להאמין שזו עיר שחיה ותוססת – כי הכול נראה קפוא בזמן. מגדל השעון, הסמל המרכזי של העיר, מתנשא מעליה ומציע תצפית פתוחה על הגגות האדומים שמסביב. סמטאות אבן, חצרות נסתרות ומדרגות תלולות הופכים את הסיור בה לחוויה שקטה ומרשימה.
וזה לא רק המבנים. האווירה הכללית של סיגישוארה – שווקים קטנים, בתי קפה בכיכרות, תושבים מקומיים שמנהלים את היום-יום שלהם בתוך נוף עתיק – יוצרת תחושת ניתוק נעימה, כאילו נכנסת למקום אחר, לא רק גאוגרפית אלא גם בזמן.
ויסקרי – הכפר שנשאר פשוט
ויסקרי (Viscri) שונה מאוד מסיגישוארה – כאן אין עיר עתיקה עם חומות, אלא כפר סקסוני קטן, מבודד, עם רחוב אחד, כמה עשרות בתים צבעוניים וכנסייה מבוצרת אחת שניצבת בראש הגבעה.
למרות גודלו הצנוע, זהו אחד הכפרים הידועים ברומניה, בעיקר בזכות העובדה שצ’ארלס, מלך בריטניה, מחזיק כאן בית – לא כוילה מלכותית, אלא כבית אבן פשוט ומשוחזר, כחלק ממיזם לשימור הארכיטקטורה המסורתית של האזור.
ויסקרי מייצג נאמנה את מהות ההתיישבות הסקסונית: דיוק, פשטות, ושילוב של הגנה עם יומיום. בבתים חיים עדיין משפחות מקומיות, חלקן עוסקות במלאכות מסורתיות, כמו נפחות, אפייה או אריגת שטיחים.
סיביו (Sibiu) היא אחת הערים הסקסוניות השמורות והמרשימות ביותר ברומניה, והיא מצליחה לשלב בין עבר עשיר לנוכחות תרבותית עכשווית. העיר הוקמה על ידי מתיישבים סקסונים במאה ה-12, והייתה במשך מאות שנים מרכז חשוב של מסחר, חינוך ודת. המרכז ההיסטורי שלה, עם כיכרות מרוצפות, גגות אדומים עם "עיניים" אדריכליות וחומות עתיקות, מעניק תחושה של עיר אירופאית קלאסית, אך בקנה מידה אנושי ונעים.
סיביו אינה רק עיר של מבנים יפים – היא גם מרכז תרבותי חי ותוסס. היא נבחרה לבירת התרבות של אירופה בשנת 2007, ובצדק: פועלים בה מוזיאונים, תיאטראות, גלריות ושווקים מקומיים. החיבור בין המורשת הסקסונית לבין התרבות הרומנית העכשווית מורגש בכל פינה – ממבצרי האבן ועד לאירועי רחוב בכיכר המרכזית.
זכר למורשת מתמשכת
במבט מבחוץ, הערים הסקסוניות הן פשוט אתרי מורשת עתיקים – חומות, צריחים, בתי אבן. אבל כשמטיילים בהן, מגלים מורשת חיה של קהילה שהשפיעה על האזור במשך מאות שנים.
הסקסונים, שהוזמנו לכאן על ידי מלכי הונגריה בימי הביניים, הביאו איתם שפה, סדר, תכנון עירוני מדויק ותרבות שהשתלבה בנוף המקומי.
היום, הקהילות עצמן הצטמצמו מאוד, אך המורשת ניכרת היטב – במבנים, בתרבות ובאופי הרגוע והמסודר של האזור.
