צור קשר
03-578-0555
מגזין MEDRAFT

התרגשות גדולה במרוקו

קובי יפרח מכפר ויתקין הוא טייל ותיק וחובב צילום נלהב. לפני כמה חודשים נסע עם אמו המבוגרת וכמה בני משפחה נוספים בקבוצה של MEDRAFT למרוקו. גם כיום, זמן די רב לאחר מכן, ההתרגשות מן הביקור ומן החוויה שחוו במרוקו עדיין ניכרת בקולו. אמו עלתה מן הממלכה לישראל לפני שנים רבות ומסע השורשים, לצד הטיולים בטבע ובעיקר במדבר סהרה, השאירו בו רושם עז. במהלך השיחה עימו הוא מונה ומנתח את הסיבות לעוצמת החוויה שהעניק לו הביקור במרוקו.

הטיול הבא: 1.3 (12 ימים)

 לפרטים נוספים לחצו כאן>>

“זו ארץ מדהימה ובעיקר מגוונת מאוד” מסביר קובי. “במהלך כל הביקור חווינו את הצבעוניות העזה ואת הרבגוניות. מרגישים את זה בכל חמשת החושים ובכל מקום. אפשר למצוא את זה בערבסקות, באדריכלות, באוכל, בריחות, בתה, בכל דבר. התחושה היא שהכל מותר במרוקו. הכינוי שהצמדתי לזה במהלך הביקור היה ‘מרוקוקו’.”

חלק נכבד מן החוויה מייחס קובי למגוון הגדול של הנופים שרואים במהלך הביקור: “במשך כמה ימים עוברים מהרים מושלגים לחופים נהדרים ואז למדבריות עצומים. התחושה היא שזו ארץ שיש בה הכול. “

מרכיב נוסף שמעצים את החוויה הוא לדבריו הכנסת האורחים יוצאת הדופן שמעניקים תושבי המדינה. “נראה לי שזו הכנסת אורחים חמה במיוחד למבקרים יהודיים. יש איזה קשר שצץ כמעט בכל מקום. בהרבה ערים וכפרים אמרו לנו ‘אתם האורחים של המלך ולכן אנחנו מכבדים אתכם’. בכמה מקומות אמרו לאמי ‘זו הארץ שלך. זו המדינה שלך’. אלה כמובן אמירות מרגשות מאוד. חשוב גם להדגיש שזו אינה העמדת פנים, או ציות להוראה שמגיעה מן השלטונות. זה חום אנושי והכנסת אורחים שבאה מן הלב ולכן ההתרגשות רבה יותר. בכל מקום הרגשנו שמכבדים ומעריכים אותנו כישראלים.”

בעמוד הפייסבוק שלו כתב קובי כך: “הרושם הראשוני שלנו כאן הוא, שהמרוקאים הם אוהבי אדם אמתיים. הם מנומסים: כל יושב כפר ברברי נידח שחלפנו על פניו מרים את ידו לשלום, כשחיוך מעטר את פניו (אפילו אם יש בו מעט שיניים). הם אינטליגנטים וסקרנים: אלו מהם שיצא לנו לשוחח עימם, היו מעודכנים וחלקם משכילים וכאלו שעוקבים אחרי כל מה שנעשה בישראל, אך כולם היו מסבירי פנים, אדיבים בצורה גורפת ועשו הכל על מנת שנרגיש בבית.”

כאשר מבקשים ממנו לבחור אזור אחד שהרשים אותו במיוחד מצביע קובי בלי היסוס על המדבר ואומר “זו חוויה עוצמתית מאוד. קשה לקלוט את הגודל והעוצמה שיש לאזור הגדול הזה. אלה נושאים שכדאי להעמיק בהם ואישית הייתי שמח להאריך את השהות שלי במדבר בכמה ימים נוספים.”

אחר כך הוא מפנה אותנו לטקסט שכתב בעמוד הפייסבוק שלו על הביקור בסהרה. בין היתר נאמר שם כך: “

“חוויה עוצמתית גם לאלו שהמדבר לא ממש מדבר אליהם (תשאלו את אמא שלי). ראשית – הגודל שרק יכולנו לחוש קמצוץ ממנו. שנית – השקט המיסטי שרובץ עליך כשאתה מטפס על איזה דיונה טובענית ומביט אל קו האופק שחור וצהוב שלא נגמר. שלישית – ה’ריקות’ שקיימת בו – בה עוברים חוויה של ‘ויפאסנה מדברית’ לעיניים ולאוזניים המחדדת את החושים ומחזירה אותנו להגדרות היסוד. רביעית – השקיעות והזריחות היפות ביותר שגם אותן, המצלמה לא ממש יודעת להעביר. חמישית – אחרי כל זאת, יש גם מארג חיים רוחש ב”מדבר המוות” האימתני הזה, פסיפס העקבות בחול שזיהינו, כמו גם הסברים מלומדים נוספים על הצמחייה ושוכני הסהרה הנודדים בסביבתו העניקו לנו חוויה מושלמת. אז למרות כל העקיצות, והקפיצות, המקלחת במים מליחים, הלינה בבקתות הבוץ באואזיס שלנו. על אף החול באוזניים והיובש בשפתיים והטמפרטורה שהתחשבה בנו והיתה ‘רק’ 40 מעלות בצל, ובואו לא נדבר כאן על העדר רשת אינטרנט וטלפון……עדיין אחרי כל זה אפשר לומר ששהינו במלון של מיליון כוכבים מתחת לכיפת השמיים הכי מרהיבה בלילה….הכי קרוב שרק אפשר להגיע לאלוהי הבריאה. לסיכום – יצאנו קצת סהרוריים.

שיאה של החוויה האישית שחוותה משפחת יפרח הגיע במהלך הביקור בעיר מקנס, ממנה הגיעה אימו. כך מתאר זאת קובי: “לאחר כיתות רגליים בסמטאות ‘המלאח הישן’, הצלחנו להגיע לבית עלמין מוזנח במיוחד, ולאישה אחת נמרצת, ששלפה אוצר כאילו חיכתה לנו כבר זמן רב. שתי המחברות הכתובות בכתב יד צפוף, חשפו את ‘רשימת המתים’ של הקהילה החיה והתוססת שהתקיימה כאן לפני קום המדינה והובילו אותנו אל הקבר שחיפשנו. לאחר ההתרגשות שאחזה בנו, הצלחנו לגלות, בנוסף, גם את קברו של סבי שלא זכה לעלות ארצה (על שמו אני קרוי) ולקינוח…אתרנו גם את בית משפחת גוזלן האמתי כיאה לטיול שורשים אמתי. אמנם לא נכנסנו אל הבית לראות איפה כל הסיפורים החלו אבל גם כך היה מרגש מספיק. ‘דע מניין באת ולאן אתה הולך'”.

  (תודות לקובי יפרח על תמונות מדהימות)

 לפרטים נוספים לחצו כאן>>

20150411_195403מרוקו סתיו 12 364

 לפרטים נוספים לחצו כאן>>

הירשמו למגזין MEDRAFT
לבירורים
נוספים חייגו
03-578-0555
KCS